התמודדות עם כעסים


27 Feb
27Feb

לפני הכול חשוב שתדעו שלא נולדתם כועסים. כל אדם מתמודד בחייו עם רגש הכעס. כעס הוא תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול. כעס מופיע לעיתים קרובות יחד עם תחושות של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. קיים שוני בין אנשים באופן שבו הם חווים את הכעס שלהם ושל האחרים. קושי בניהול הכעס בצורה מווסתת עלול לגרום לתגובת דחק, התפרצויות תוקפניות עד כדי אלימות מילולית, נפשית ופיזית.

למעשה, כעס הוא בחירה. יחד עם זאת, לכעס מחיר כבד מבחינות רבות. כעס מוביל לכעס, אנחנו הופכים להיות מרירים, חסרי סבלנות והרסניים. זה לא משנה אם פגעתי במישהו או פגעתי בעצמי או אם מישהו פגע בי, המנגנון הוא אחד, אנחנו הופכים להיות קורבן וככאלו אנחנו לא יכולים להעריך את עצמנו. ברגע שהאדם מודע לסיבות שדוחפות אותו להרגיש כעס ולקיום אלטרנטיבות פעולה אחרות, הוא אינו חייב להגיב עוד בכעס אלא יכול להתחיל בתהליך בו הוא מגלה מה הדברים שמפעילים אצלו כעס וללמוד דרכי התמודדות אחרות.

ישנם אנשים שחושבים שיש כללים ברורים להתנהלות, דעתם היא הגיונית, נכונה ומוסרית, ושכולם אמורים לדעת את הכללים ואם הם נוהגים אחרת, זה מכיוון שהם טיפשים, ועליהם לשנות את דרכם.

ישנם אנשים שחושבים שהצד השני פעל באופן מכוון כנגדם ושהצד השני הוא האחראי לכאב שלהם.

ישנם אנשים שחושבים שגופים ומוסדות צריכים להתנהג באופן הוגן, לפי הסטנדרטים שלהם כמובן, ולא מוכנים להשלים עם המצב הקיים.

ישנם אנשים שחושבים שדרכם היא הצודקת, שכולם טועים וצריכים להתנהג בהתאם לדרכם ובטוחים שהצד השני צריך להשתנות.

ישנם אנשים שחושבים ומאמינים שאם הם רוצים או צריכים משהו, הם חייבים לקבל אותו, וזכותם לדרוש אותו מהצד השני.

המחשבה שמביאה הכי הרבה מקרי כעס היא המחשבה שהצד השני פעל באופן מכוון נגדנו והוא האחראי לכאב שלנו. יש לכך דוגמאות בלי סוף: הרכב שחתך אותנו בכביש, הנהג שעצר באמצע הכביש ומעכב אותנו, הנהג שהתיז עלינו מים משלולית, הסטודנט שאחרי מבחן קשה חושב שהמרצה מנסה להכשיל בכוונה, זה שלא לחץ לנו יד או לא אמר שלום, אלה שמתפרצים לתור בדואר או בקופ"ח ועוד.

כשנסעתי בכביש ורכב אחר נכנס בי, כעסתי. הרכב השני, הוא זה שפגע בי, אבל לא העליתי בדעתי להתעצבן על הרכב, כי ידעתי שהנהג השני, הוא זה שנהג ברכב ופגע בי. הרכב הפוגע נשלט ע"י נהג!. האם בני אדם שולטים במעשיהם ובוחרים אותם באותה מידה שאנו נוטים לדמיין ולייחס את התנהגותם לאופי ולאישיות שלהם ולא לנסיבות שאליהן נקלעו, או שמא יתכן והם מושפעים משלל גורמים חיצוניים וסביבתיים כמו הרכב שפגע בי?

כאשר קורה כל אחד מהדוגמאות שהעלתי (הרכב המשפריץ, החותך או נעמד...), בדרך כלל, לא עולה בדעתנו לעצור לרגע, ולומר שאולי הוא ממהר למקרה חירום, אולי חתכו אותו ולא הייתה לו ברירה, אולי הוא נעמד בגלל תקלה ברכב, אולי הייתה עליו השפעה חיצונית, מגבלה זמנית או משהו אחר. סביר יותר שנצעק, שנקלל, שננסה לחסום או סתם נעשה תנועה מגונה.

ברגע שנבין שלא עושים לנו בכוונה ונבין את ההשפעות החיצוניות שהיו על הצד השני, רמת הכעס שלנו תרד, כפי שאנו לא כועסים כשיורד גשם ואולי אף ניצור אמפתיה לצד השני.

המחשבה השנייה שמביאה הכי הרבה מקרה כעס היא המחשבה של אלה שדרכם היא הצודקת, שכולם טועים וצריכים להתנהג בהתאם לדרכם ובטוחים שהצד השני צריך להשתנות. במשך שנים רבות האמינו בני האדם שאנו חיים על אדמה שטוחה, גם כשלפני כ 2500 שנה, פיטגורס טען שאנו חיים על משהו כדורי, עד הפלגתו של מגלן שביצע סיבוב מלא סביב העולם והוכיח שהעולם עגול. הביטויים "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" או בהיפוך "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" מציינים את השינוי באופן השיפוט כלפי עניין מסוים עם שינוי נקודת המבט כלפיו. רבים הם אלה שיכולים לחשוב על דעות ועמדות שהחזיקו בהם בעבר ומאוד האמינו בהן, אך היום שינו את דעתם ורואים את הדברים אחרת. זה קורה הרבה כי אנחנו לומדים ומשתנים כל הזמן וזו גם הסיבה שאין זה אומר שהדעות והעמדות בהן אתם מאמינים היום, נכונות באופן מוחלט. הדעות ועמדות אלה פתוחות תמיד לדיון. לרוב בחיים, אנחנו רוצים שיסכימו אתנו. הפעולה המיידית היא, לבטל דעה של מישהו אחר ולומר את שלנו. התוצאה: חוסר הקשבה, ויכוח, כעס ומאבק בין הדעות. הרבה פעמים אנו פועלים בצורה אגרסיבית של ביטול דעה מסיבה של חוסר ביטחון עצמי. אנחנו רוצים שיסכימו אתנו כי כך אנו מרגישים שווים או קיימים. יש גם את אלה שמפרשים דעה שונה כפגיעה אישית ועושים מכך מניפולציה. במקום לדבר על חוסר ההסכמה, מדברים על זה שאתה לא מכבד אותי וכך הלאה...

בכל דעה יש צדק ונקודות נכונות. הרעיון הוא לא לכעוס אלא להיפתח ולהקשיב, כך גם אפשר ללמוד משהו וגם להתקרב לצד השני. כל אחד יכול לחשוב ולהיות בעל דעה שונה משל חברו. זה אומר דבר אחד בלבד – שיש לנו דעה שונה. אנו חיים בעולם של שפע אפשרויות ויש מספיק לכולם. לכל הסוגים, לכל הדעות, לכול הצורות. כמובן שזה לא אומר שעלינו להסכים עם האחר וזה גם לא אומר שהוא צודק ושאנחנו טועים. המשמעות היא שכן חשוב לבחון את הסיטואציה דרך נקודת מבט נוספת, מהעמדה של האדם שאותו איננו מבינים. דיי לכעוס!!!

האם יתכן שהכעס יכול גם לשרת אותנו כתועלת? ישנם חוקרים שטוענים ש "השימוש במנגנון של כעס לצורך השגת מטרה הבאה כמכלול של התנהגויות כוחניות, מתברר כאסטרטגיה מוצלחת ושאנשים בעלי הבעת פנים כועסת נתפסים כבעלי עמדה חברתית ובעלי כוח." החוקרים העלו גם ש "נבדקים שנחשפו לאדם כועס, נטו להביע בו תמיכה לעומת נבדקים שנחשפו לאדם עצוב והסיבה לכך היא כי האדם שהביע כעס, נתפס כבעל יכולת ולכן המעמד יוחס לו על בסיס יכולת זו." הכעס אומנם נתפס כביטוי שלילי ואלים, אך אם לא נעשה בו שימוש מופרז, הרי שיש לו תפקיד הישרדותי חיוני ככעס מעצים המעורר לאסרטיביות. הכעס המעצים גם חשוב לבריאותנו ומשמש לפריקה של לחצים מצטברים. הדחקתו של הכעס עלולה לפעמים להביא לדיכאון או לרתיחה שתביא אז, לכעס הרסני, לאלימות קשה. הכעס ההרסני מתמקד בהאשמות הצד השני ואילו הכעס המעצים מתמקד בשמירה על גבולותינו ומגן על עצמינו. ניקח לדוגמא את הבוס שצועק עלינו. אני יכול להסיק שהבוס שונא אותי, ואז אני אחוש רגשות כעס. המחשבה שהבוס הוא איש שלא איכפת לו מאף אחד לא תעזור לי להתפתח ולהבין את המצב בכללותו. במקרה שכזה הכעס יהיה הרסני ולא מעצים. כעס מעצים לעומת זאת הוא כעס שלא מייחס מניעים שליליים לבוס שלי אלא מבין שהבוס אולי במצב זוגי לא מזהיר עם אישתו ואת הצעקות שלו הוא מוציא עלי כתוצאה מכך, המחשבה שיכולה להתלוות לכך היא שזה לא הוגן ושמגיע לי יחס חיובי, והאמונה היא שזה לא כל כך נורא ושיהיה בסדר למרות הצעקות שלו. כאן אני חש כעס מעצים, הכעס לא יגרום לי להכות את הבוס חלילה, אלא יגרום לי למשל לחשוב על דרך להסביר לבוס כמה שהצעקות שלו מפריעות לי ולתפוקה במשרד.

רצוי שנחליף את הכעס לדרך התנהגות אחרת, אבל מותר לנו לכעוס! רק יש מינון מסוים שצריך לשמור עליו.

לסיכום, יש להפנים את זה שאין לנו שליטה על אנשים או על מצבים, אלה רק על עצמינו. כל מה שקורה זה של האחר וההבנה שזה הוא וההתנהגות שלו לא מכוונת אליי. שנית, כשאנו מרגישים שמישהו לא מעריך אותנו, לא מבין אותנו, או לא רואה אותנו, חשוב לעצור ולזהות מה מפעיל אותנו. יכול להיות שהילד שבנו מבקש אהבה והערכה. ברגע שנעלה את ההערכה העצמית שלנו, מובטח שנכעס פחות.


שטיינמץ רפי - מאמן אישי לגברים
אימון גברים להעצמה אישית והשגת המטרות
050-7700362 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.