אהבה (לפי אריך פרום)


14 Aug
14Aug

אהבה (לפי אריך פרום) 
14.08.2017

לפי ספרו של אריך פרום "אמנות האהבה", לאהבה יש 4 פרמטרים: דאגה, אחריות, מתן כבוד ו הידיעה.
העובדה שאהבה כוללת בתוכה דאגה, בולטת באהבה של אם לילדה. אם שלא דואגת להאכיל את הילד שלה, לרחוץ אותו, להעניק לו נוחות גופנית, לא אוהבת את הילד שלה. (גם אם מישהו אומר שהוא אוהב פרחים, אך שוכח להשקות אותם, אנחנו יכולים לפקפק באהבתו לפרחים.( כדברי פרום ,,אהבה היא דאגה פעילה לחייו ולצמיחתו של מי שאנחנו אוהבים''. טיפול ודאגה מורים על הביט נוסף של אהבה, והוא האחריות.


האחריות, בניגוד לתפיסה שלנו אותה, אינה משהו שנכפה מבחוץ. אחריות אמיתית היא מעשה רצוני לגמרי, היא התגובה שלנו לצרכיו של אדם אחר. להיות אחראי למישהו משמעותו להיות מסוגל ומוכן להיענות לו. באהבה שבין אם לילדה, האחריות מתייחסת לצרכים הפיזיים בעיקר, ובאהבה של מבוגרים היא מתייחסת לצרכים הנפשיים של הזולת. אילו לא המרכיב השלישי של אהבה, מתן כבוד, האחריות הייתה יכולה בקלות להפוך שליטה ולרכושנות. כבוד משמעותו לראות את האחד כמו שהוא, בייחודיותו. בלי שליטה, בלי ניצול. כשאוהבים אדם רוצים שיתפתח ויגדל למען עצמו, בדרכו שלו, להיות מי שהוא, ולא כדי לשרת אותנו.


כבוד אפשרי רק על בסיס של חופש ועצמאות, בלי שליטה ובלי ניצול. אי אפשר לכבד אדם מבלי לדעת אותו.
והמרכיב הרביעי באהבה היא הידיעה.  אני יכול לדעת משהו אם מישהו שאני אוהב כועס גם אם אינו מראה זאת בגלוי, ואם הייתי מכיר אותו טוב יותר הייתי יודע שמתחת לכעס הוא חרד ומודאג, מרגיש בודד ואשם. הידיעה קשורה בידיעה עמוקה של ,,סוד האדם''. כשאוהבים יודעים את האדם דרך חדירה לתוך נפשו, שלא ממקום של שליטה או פריצה, אלה מתוך התמזגות אתו. הידיעה האמיתית, זאת המרכיבה את האהבה, היא מין ידיעה אובייקטיבית, כזאת שמתגברת על אשליות ועל התמונה המעוותת של זולת, שציירנו לעצמנו על פי צרכינו. זוהי ידיעה של מהותו המוחלטת של הזולת.


בחברה המודרנית הקפיטליסטית, שמעודדת הליכה בעדר וצריכה, ושכמעט כל דבר מעובד בה בצורה של סחר חליפין,
גם אהבה, שנדמה שמצבה רק החריף מאז כתב פרום את ספרו, הפכה לסחורה. האנשים האוטומטים שהחברה הזאת
מייצרת אינם מסוגלים לאהוב. הם יכולים להחליף ביניהם את ,,חבילת האישיות'' שלהם ולקוות לעסקה הוגנת.
יועצים זוגיים שמנסים ליצור מזוג נשוי צוות יעיל הפועל בצורה חלקה וממליצים ,,הבעל צריך להביע דעה חיובית על
שמלתה החדשה ועל התבשיל הטעים. היא מצידה צריכה להבין כי כשהוא חוזר הביתה עייף ומדוכדך..'' וכן הלאה, יוצרים קשרים משומנים היטב, שבהם מתייחסים אנשים באדיבות זה אל זאת, מנסים לתת הרגשה טובה אחת לשני, אך נשארים זרים זה לזה כל חייהם.


איך בכל זאת אפשר לאהוב ולהיות נאהב, גם אם החברה שבה אנו חיים עורמת קשיים ניכרים על התפתחות האמונות הזאת?
בפרק המסכם פרום מגיע לחלק המעשי של האמנות: לחלק של המשמעות (השונה מאוד מהמשמעות שרובנו הורגלנו בה ומתקוממים נגדה), להתרכזות בדבר אחד (מה שמעטים מאיתנו מצליחים לעשות, כי הרי בקוצר הזמן שלנו ובקושי שלנו לחיות לבד, אנחנו בו זמנית קוראים, מאזינים לרדיו, מדברים ואוכלים), לסבלנות ולכוונה רצינית ללמוד את האמנות האהבה.
הספר לא פועל בשיטת מתכונים של ,,עשה זאת בעצמך'', כי על אף שהאדם בזמננו הפך לאוטומט, ניזון היטב, לבוש היטב, מיצר וצורך היטב, פרום תופס כל אדם כיצור ייחודי החופשי לבחור כיצד ייראו חייו.


רפי שטיינמץ - מאמן לתוצאות

אימון גברים להעצמה אישית והשגת המטרות

050-7700362


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.