איך לריב נכון
מערכת זוגית מתחילה בדרך כלל בהתאהבות אופורית, ואף אחד לא מעלה על הדעת אפשרות של חיכוכים עתידיים. יחד עם זאת, בתחילת הקשר נוטים לשים לב לכל הבעה, ניואנס או סימן קטן אצל בני הזוג. כמו כן נהיים גם מאד רגישים אחד כלפי השני וערים לשינויים.
אף שקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מכל קשר אנושי, רוב הזוגות חוששים להתמודד איתו ובמקום לדבר זה עם זה על מה שמפריע, שותקים ו/או מעבירים את המסר באמצעות התנהגות שלילית, והכעס שהודחק פורץ החוצה בביקורת מגעילה. זה נכון שבתחילת הדרך הריבים נפתרים מהר יחסית ומתפייסים, אך במשך הזמן שני בני הזוג צוברים עוד ועוד משקעים, תסכולים או זיכרונות לא טובים מריבים קודמים, ועל כן תהליך הפיוס מתארך עם הזמן והריב הופך קשה יותר.
רובנו רבים על אותם נושאים: כסף, ילדים, הורים שלו/שלה, חלוקת תפקידים בבית, אינטימיות, מין וכדומה, אלא שמאחורי כל נושא כזה מסתתרים הצרכים המשותפים, להיות אהובים, מוערכים, שייכים.... וכשאנו מרגישים לא אהובים...., ידליקו אותנו דווקא הדברים הטיפשיים ביותר כמו: כלים בכיור, מברשת שיניים שלא במקום, תחתונים על המיטה, הערה לילדים וכדומה. הרבה פעמים הריב הוא בעצם קריאה לבן הזוג "שים לב, אני פה... תראה אותי", אלא שאם הקריאה הזו באה בתוקפנות, יתכן שבן הזוג יפספס את המסר העמוק, והריב יעסוק בדברים הלא חשובים באמת.
אף אחד לא אוהב לריב, אבל אם אתם כבר רבים, עשו זאת כמו שצריך:
- מרגישים שאתם עומדים להתפרץ ולהתפוצץ? – נשמו עמוק והמתינו קצת, התגובה שלכם תהיה הרבה יותר רגועה ואפקטיבית. כשאנחנו כועסים ולהוטים, אנחנו נוטים לרצות לפגוע בבן או בת הזוג, אפילו אם באופן לא מודע. ישנם אמירות שהן טאבו ומותירות צלקות שהזמן לא מרפא. שימו לב שלא לחצות את הקווים האדומים גם אם אתם מאוד כועסים ופגועים.
- עדיין אף אחד לא יודע לקרוא מחשבות – אם נראה לכם שבני/בנות זוגכם מכירים אתכם כל כך טוב עד שהם יודעים לקרוא מחשבות... אז לא! לפעמים אנחנו כועסים שלא הבינו אותנו ושוכחים שבכלל לא דיברנו איתם. אם לא נתחיל מההתחלה, להסביר בדיוק מה מפריע לנו, מבלי לדלג על שלבים, בן או בת הזוג לא יצליחו להבין למה אנחנו מתכוונים, והתוצאה תכעיס עוד יותר. יחד עם זאת, אל תצברו. צבירה זה פנקסנות. מה שהיה, היה. אם לא אמרנו שום דבר בזמנו, אל תאמרו עכשיו. דברו רק על הדבר האחרון שהכעיס אתכם.
- "וויפאסנה" היא סוג של מדיטציה ולא של תקשורת בין זוגית – "ברוגז" הוא סוג של אלימות ולא מקובל בזוגיות. ריב פותרים בדיבור ולא בשתיקה. בזוגיות טובה מותר לדבר על הכל. לא מטאטים שום דבר מתחת לשטיח, אחרת זה הופך לפצע מוגלתי, שסופו להתפוצץ.
- "ציניות" זוהי לא סוג של בדיחה – ציניות היא מנגנון הגנה של חסרי ביטחון שאינם מעיזים לומר באופן ישיר את מה שהם רוצים, והם חושבים שהם הופכים את אמירותיהם לסוג של "הומור". אמירה צינית היא אמירה קרה, מרוחקת ולועגת המשדרת חוסר אמונה באדם אליו היא מכוונת, דבר שאינו תורם במאומה לריב, אלא להיפך. השאירו את הציניות בצד ואמרו ישירות את מה שאתם חושבים ומרגישים.
- "מריבה" זו לא תחרות הורדת ידיים - כשאנחנו נמצאים בתוך כעס עצום כל מה שאנחנו רוצים זה שישמעו אותנו ואת מה שיש לנו לומר באופן מיידי, דבר שמביא למצב של מריבה והתנצחות קולנית. כל אחד מהשניים מתעלם לחלוטין מהאחר, מתחפר ומתבצר בעמדתו, בלא שום אפשרות להזיז אותו מעמדתו. בלא שום ויתור. לכל אחד חשוב לומר את מה שיש לו לומר וגם בזמן שבן הזוג מדבר, השני עסוק בתשובה שתראה לצד המדבר את הטעות שלו ויוכל לשכנע אותו לחשוב ולראות את הדברים כמו שהוא רואה אותם. הקשבה אמיתית היא מקום למפגש בין העולמות של שניים. הקשבה אמיתית פותחת אותנו אל מחוץ לעולם המצומצם של עצמנו. כבדו אחד את השני, תנו לכל אחד את הזמן וההזדמנות להציג את עמדתו, מחשבתו ורגשותיו ללא הפרעות. כשאנחנו באמת מקשיבים זה אומר שחשוב לנו להבין את הצד השני, שאנחנו מכבדים את דעתו ורגשותיו. כשיש הקשבה אף אחד מהצדדים לא יחוש שמתעלמים מהמצוקות שלו. הקשבה היא תנאי הכרחי לאהבה – כי רק כאשר אנחנו באמת מקשיבים לבני הזוג שלנו, אנחנו מפנים מקום למציאות שלהם.
- כשאני מוותר זוהי "כניעה" ? האם אני "פראייר" ? - וויתור תורם לחיי הנישואין, אך השימוש בו צריך להיעשות בצורה חכמה ובמינון הנכון. אם הוויתור מעניק לנו תחושת ריחוק או ניצול, הריי שהוא אינו ויתור אמיתי ובטח שאינו ויתור מועיל. הוא יכול ליצור תחושת רגיעה כי סוף סוף כביכול מצאנו פתרון, אך הוא יוצר ריחוק רגשי בין בני הזוג, תחושה של אי הבנה והתמרמרות. לעומת זאת, אם הוויתור מעניק לנו תחושת סיפוק, הבנה אמיתית שזהו הדבר הנכון לעשות כרגע ולכן בחרנו בו, הוא ככל הנראה אמיתי ונעשה מכל הלב. לא תמיד קל לנו לוותר, אך אם הוויתור אמיתי, אנו מרגישים לאחריו תחושת שלמות, סיפוק והנאה רבה על כך שהסבנו נחת וטובה לבן או בת זוגנו.
ריב הוא סוג של תקשורת לשחרור קיטור. אם תנסו ליישם את העצות הללו, תראו שבהחלט ניתן להפוך את הריבים למציאות שאפשר לחיות איתה. כי אם כבר אתם רבים, לפחות שהריב יהיה יעיל, קצר יחסית ולא ישאיר משקעים. הדבר החשוב ביותר זה, לראות את הצד השני, לראות מה הצד השני מרגיש ומה עובר עליו ולדעת שכל עוד מדברים על הדברים ועובדים עליהם, ימצאו פתרונות לאתגרים.
כשהריבים יומיומיים ונוצרת בבית שגרה עויינת, המצב מצריך גורם מקצועי. מאמן זוגי ייתן לכם כלים ותרגילים כדי ללמוד לריב נכון. הוא יביא אתכם להיזכר ולמצוא את המקום המשותף מדוע בחרתם זה בזו, מדוע התאהבתם, מדוע רציתם להיות ביחד, לבנות בית, להקים משפחה. קוראים לזה אהבה.
תמיד בשבילכם,
רפי שטיינמץ - מאמן אישי וזוגי
050-7700362
