מהי פסיכולוגיה חיובית?

מה היא פסיכולוגיה חיובית?
05.04.2017

דיכאון היא המחלה החמורה ביותר כיום מבחינת פגיעה באיכות החיים.
לצעירים זוהי גם המחלה החמורה ביותר מבחינת קיצור תוחלת החיים ותמותה, ולפי תחזיות ארגון הבריאות
העולמי תוך 20 שנה יהפוך הדיכאון למחלה הרפואית החמורה ביותר מבחינת גורמי תמותה באוכלוסייה,
יותר ממחלות לב וסרטן.
פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג אמריקאי יהודי, התמחה בתחום הפסיכולוגיה של האושר. הוא הציב אותנו עם
הבנה הרבה יותר עמוקה על אושר, על מניעת דיכאון ועל התמודדות עם משברים. בשנת 1998 נבחר סליגמן
להיות נשיא ה-APA אגודת הפסיכולוגים האמריקאים, ובמעמד זה ייסד את גישת הפסיכולוגיה החיובית
ששמה לעצמה מטרה לפתח גישה מניעתית שתעצור את מגיפת הדיכאון ותעזור לאנשים לפתח חוסן נפשי
וחיים מאושרים ובעלי משמעות. מרטין סליגמן מגדיר את הפסיכולוגיה החיובית כגישה פסיכולוגית שמטרתה
לעסוק בפן הבריא והחיובי של האדם ובהעצמת תכונות וחזקות של האדם ליצירת אושר ורווחה נפשית. לשיפור
איכות החיים והתפקוד האישי האופטימלי, על מנת להביא לשינוי אישי וחברתי.
בעוד הפסיכולוגיה המסורתית מתמקדת, בדרך כלל, בקשיים החברתיים והרגשיים של בני האדם ומבקשת
להקל את הסימפטומים הפסיכולוגיים והסבל שלהם, הפסיכולוגיה החיובית מרחיקה לכת אל מעבר להקלה
בסימפטומים על ידי קידום המימוש העצמי, חיזוק האושר האנושי, הגברת הסיפוק והדגשת התחושה של
משמעות בחיי היומיום. היא מבוססת על האמונה שאנשים מטבעם שואפים לחיות חיים בעלי משמעות והגשמה
עצמית, לטפח את הטוב ביותר שבתוך עצמם ולהגביר את החוויות שלהם באהבה, בעבודה ובמשחקים.
לכל אדם יש מספר חזקות בולטות במיוחד אלא שרובנו מתמקדים לרוב בחולשות, שכן החזקות מתקבלות
כמובנות מאליהן, יש להכיר בכך שאנו נולדים עם מערך תכונות מסוים, ונתקשה לשנות אותו באופן מהותי
לאורך החיים. מכאן שניסיון לשפר חולשות נדון לכישלון או להצלחה מעטה, שכרוכים בתסכול רב. לעומת זאת,
כפי שבכלכלה המדינות משתמשות במשאבים בהם יש להם חזקות וכפי שבספורט, המאמנים מחפשים את
הספורטאי הכישרוני ממנו יימצו את המקסימום, כך יכול כל אדם לאתר את חזקותיו הבולטות ביותר ובהמשך
לנווט את חייו בהתאם לחזקות אלה. לדוגמה, אם מגיע אלי איש מכירות מצליח אך מתוסכל מכך שאינו
אסרטיבי מספיק ב"סגירת עסקאות", יתכן שעדיף שיקבל ת זה שהוא לא מספיק אסרטיבי. אך מכיוון שהוא
איש מכירות מצליח, הרי שבבדיקה מעמיקה יותר אני עשוי לגלות שדווקא רגישות ואמפתיה הם המקור
להצלחתו והגברת האסרטיביות לא רק שלא תועיל, אלא עלולה אף להזיק להצלחתו.
מה אם כך ממלא אותנו אושר? סליגמן מציין שני רכיבים מרכזיים: הנאה וסיפוק. סיפוק ממלא אותנו אושר
לטווח הארוך יותר מאשר הנאה. למשל, פעילות התנדבותית מתוך תחושה חיובית מביאה לאנשים סיפוק.
זאת לעומת ארוחה מהנה, יחסי מין, שופינג, בילוי חברתי ושאר גורמי הנאה אחרים, שתקפים יותר לטווח
הקצר אך אינה מגיעה לשיא שמביאה ההנאה. הנאה היא תופעה גולמית, גופנית וחושית. היא כרוכה במעט
פעילות חשיבה ודועכת במהירות. להנאה יש שיא קצר ועוצמתי, אך גם דעיכה מהירה. כדי לשמור על הנאה
לאורך זמן נדרשות פעמים רבות כמויות הולכות וגדלות מאותו מקור הנאה גולמי.
האם קרה לכם שהגעתם לעבודה ובלי ששמתם לב הגיע ערב? זוהי חוויית זרימה אופטימלית. אנשים שחלק
גדול מזמנם מאופיין בחוויות כאלה חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי.
רוב האנשים אינם מודעים למקורות ה-Flow שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. חוויית ה-Flow מרחיקה
את דאגות היומיום ומפנה משאבים קוגניטיביים למימוש יכולותיו של הפרט.

שטיינמץ רפי - מאמן לתוצאות
אימון גברים להעצמה אישית והשגת המטרות
050-7700362