. . .
03 Mar
03Mar

כשבאתי לכתוב את הדברים הבאים, עלה בי החשק להיות "סופרמן" כדי להיעזר בכוחות העצומים שלו ולהילחם בזוגות העומדים לפני גירושים ולהגן על המשפחה. 

לא.... חלילה, לא הייתי משכנע אותם שלא להתגרש, אני רק הייתי דואג שיישארו משפחה. 

לכאורה זה ניגוד כי משפחה זה אמא, אבא וילדים (לא פוסל גם אמא ואמא וילדים או אבא ואבא וילדים), אבל כדי להיות משפחה לא חייבים לגור יחד. כפי שכשהילדים מתבגרים ועוברים לגור בנפרד המשפחה נשארת עדיין משפחה, כך גם אם ההורים גרים בנפרד, עדיין אפשר להישאר משפחה. נכון שיש משפחות חד הוריות והם משפחה לכל דבר, אך בכל זאת גם האימהות וגם האבות אחרי גירושים נמצאים תמיד בחיפוש אחרי בן/בת הזוג שתשלים את משפחתם. 

מה דעתכם? האם אפשר להתגרש ולהישאר משפחה? 

התשובה שלי היא כן. - 

יחד עם זאת רק הדרך וצורת ניהול הליך הגירושים שלכם ישפיעו על המשך מערכת היחסים שלכם כהורים לילדים משותפים ותאפשר לכם דיאלוג חברי ביניכם. ברור שיש הבדל אם הגירושים אירעו על רקע של בגידה או על רקע של אלימות פיזית או כלכלית, לבין מצב בו הנישואין התמסמסו להם לאט והאהבה נעלמה. 

ובכל זאת אם יודעים לנהל את הליך הגירושים נכון תוך כדי שמשחררים את האגו, שומרים על רמה מסוימת של התנהגות, של ניסוח כתבי הטענות, ובמיוחד – לא מערבים את הילדים ולא עושים בהם שימוש, לא כמעבירי מסרים, לא כמרגלים ובמיוחד לא מונעים את הקשר של אחד ההורים עם הילדים כטקטיקה בגירושים, אפשר עדיין להישאר חברים גם לאחר מערכת יחסים כושלת. 

אם כל אחד ואחת מכם שנמצאים בהליך גירושים ישים כל הזמן את המשפחתיות מול העיניים כמטרה עליונה לפני כל שיחה או ויכוח, לפני כל החלטה, התנגדות או תשובה שלילית, לפני כל תביעה או נקמה, הכול ייראה אחרת כי ארוחות חג ואפילו ארוחות שישי משותפות בין גרושים זה לא רק חלום. 

הבעיה מתחילה בזה שרוב הזוגות בשלב הגרושים לא מעוניינים כלל להיות חברים. הם מתגרשים מתוך אכזבה, כעס ותחושת אי התאמה. זוגות שסבלו מבעיות בתקשורת ולא הסתדרו בנישואים - לא יסתדרו טוב יותר בגירושים והם יהיו במשברים קשים. אותם נושאים, שהיו שנויים במחלוקת במהלך הנישואים, יגרמו משברים גם בשלב תכנון הגירושים. הסיבות לגירושים משפיעות גם כן על התגובות הרגשיות של בני-הזוג ברגשות קשים של כעס ועלבון, עצב ורגשי אשם, אכזבה ונקמה שלא לדבר על חרדה וחוסר אמון המוסיפים שמן למדורה. מה שהיה "שלנו" הופך להיות או "שלי" או "שלך", מה שמתאים לצד אחד לא בהכרח מתאים לשני, הרצון להמשיך לגור באותו בית ולגור יום-יום עם הילדים הופך לבלתי אפשרי לאחד מבני-הזוג וזו בעיה כואבת שדורשת ויתורים רבים. 

אומנם החלטתם לשים קץ לנישואים, אבל יחד עם זאת אל תשכחו שהייתם במשך מספר שנים שותפים לחיים ולמערכת יחסים אינטימית ומיוחדת. בטוח שחלקתם גם חוויות טובות ומקרבות בתקופה זו. יש לכם ילדים משותפים ואין ספק, שפירוק המשפחה מכאיב ומקשה גם עלייהם. בדרך כלל הם מודעים למתחים בבית, יותר ממה שאתם חושבים, והם חשים חרדה, חוסר וודאות וחוששים מהמלחמות שלכם. בסופו של דבר, הילדים, גם אם כרגע הם קטנים, יגיעו למסקנות בעצמם. הם יקבלו אותם ממה שראו ושמעו בעצמם בזמן הגירושים ולאחר מכן. הימנעו מהאשמות קשות אחד כלפי השני כדי שהם לא יגדירו את אחד מכם כהורה "הרע", סיימו את השותפות בדרך של כבוד הדדי. 

בכלל, תהליך הפרידה יהיה פחות פוגע ופחות מכאיב אם תמנעו ממאבק משפטי. ניהול מערכת משפטית ללא טקטיקות מלוכלכות, לא בהכרח תפגע בתוצאת המשפט עבורכם, אלא ההיפך והיא יכולה לבנות מערכת יחסים חיובית ומשפחתית אחרי הגירושים, מערכת כזאת שאין לה מחיר. 

כידוע לכם, גם אני גרוש. אני עשיתי תהליך קצר ביותר בו לקחתי הסכם גירושים בהסכמה, התאמתי אותו לצרכים שלנו ואיתו הגענו לבית המשפט. 

אם תשאלו אותי, אני ממליץ לכל זוג העומד לפני תהליך גירושים לפנות לגישור. שוב... לא גישור כדי להישאר יחד, אלא גישור לתהליך הגירושים בו יעזרו לכם להכין הסכם ששניכם תהיו מרוצים ותחסכו זמן ובעיקר כסף ועוגמת נפש. שימרו את הכסף שלכם להתאוששות ולבניית חיים חדשים במקום לזרוק אותו למאבקים משפטיים בהם קל מאוד להגיע למצבים של איבוד שליטה ולמקומות נמוכים מאוד. 

חישבו כמו משפחה, דברו כמו משפחה, התנהגו כמו משפחה - גם אם היא בשני בתים. 

וכמאמן אישי אני ממליץ לכם גם על תהליך אימון אישי במהלך ולאחר הגירושים להשגת מטרות כמו: 

• התגברות על משבר הפרידה והסתגלות למצב החדש. 

• שיקום הביטחון וההערכה העצמית. 

• התנהלות אפקטיבית עם בן הזוג לשעבר. 

• עיצוב המשפחה במתכונתה החדשה. 

• שמירה על טובת הילדים והתנהלות מולם. 

• התאמת הקריירה לשינוי. 

• התמודדות עם אתגרי הגירושים בפן הכלכלי. 

• הכנה לזוגיות חדשה.


תמיד בשבילכם,

שטיינמץ רפי - מאמן אישי לגברים

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.